נהמת דובים עם שחר:  כמה עצות לחיזוק החוסן המנטלי של שוטרים במהלך המלחמה

דברים אלה חשוב לזכור במהלך המלחמה העכשווית, המצריכה שוטרים להתמודד עם מגוון אינסופי של משימות: כמגיבים ראשונים בזירה; במענה לאלפי השיחות מן הדרום שהתקבלו באותה שבת ארורה במוקד 100; בעבודה בשלדי בתחנות, תוך התמודדות עם תפקידים נוספים שיצרה המלחמה; ואנשי מז"פ שעומדים במחנה 'שורה' ומקבלים את הגופות המובאות מן הדרום, בשטף עצום שאיננו נפסק.

וכרגיל, שוטרים כמו שוטרים, ממשיכים להפגין חוזק, נחישות, חתירה למגע, ורק על דבר אחד אינם מדברים – על מצוקתם הנפשית. ותמיד הם מנסים לשכנע אותי שאני לא מבינה, שעם כל הדברים שהם עברו – הם כבר מחוסנים, והכל קטן עליהם. אז זהו, שלא. וגם הם צריכים לזכור, שהמצב הנוכחי מייצר טראומה קולקטיבית וטראומה אישית, שאיש אינו חסין מפניה, גם לא הם, בעלי הניסיון. אז הנה כמה נקודות קטנות שעשויות לסייע בעניין:

1.     לדבר, לדבר, לדבר. שוטרים אינם דברנים גדולים, אבל הדיבור הוא צו השעה כרגע: לדבר עם אנשים שאתם סומכים עליהם, חשים בנוח איתם, ויכולים לספר להם מה קורה אתכם. לא לשמור בפנים. רבים מהשוטרים איתם דיברתי השבוע אמרו לי "ראיתי פיגועים, ראיתי את מירון, אבל הפעם זה משהו אחר לגמרי". אז כן, הפעם זה אכן עניין אחר לגמרי, וגם השתקנים הגדולים ביותר – חייבים להתחיל לדבר.

2.     לכתוב: אם אתם לא מהדברנים, נסו לכתוב פסקה אחת ביום למגירה, למחשב, לפנקס כיס, לפתוח קבוצת ווטסאפ עם עצמכם ולשלוח לשם הודעות שתקראו אי פעם בעתיד, או אף פעם, אבל העיקר שתוציאו את זה החוצה.  

3.     קפה שחור הוא חברו הטוב של כל שוטר, אבל בכמויות מופרזות הוא יכול לגרום לחרדה, עצבנות, דכאון ועוד תופעות לא רצויות. כן לשתות, אבל במידה. ועדיף לשתות יחד איתו כוס מים. אגב, מחקרים מלמדים שאין שום יתרון לשתייה של יותר מכוס קפה אחת בארבע שעות. כל משקאות האנרגיה למיניהם יעילים פחות מקפאין ומזיקים לגוף.

4.     ספורט: אם תמצאו חמש דקות או יותר ביום לריצה, או ספורט אחר כלשהו, מה טוב. כן, יודעת שזה ממש לא רלבנטי לחלקכם, אבל לאלה מכם שכן – זה מסייע לשמירת הכושר הנפשי, שכרגע חשוב עוד יותר מהפיזי. גם ללכת במקום, או להזיז את קצות האצבעות, בידיים ברגליים, להזרים את הדם.

5.     שימו לב מי מהחברים שלכם מסתגר, ונסו לדובב אותו. אתם הכי קרובים עכשיו אחד לשני, לא למשפחה או חברים אחרים. זו הזכות והחובה שלכם לדאוג אחד לשני. ואם אתם מרגישים שזה כבד עליכם להיות אלו שיוזמים, בקשו מחבר אחר.

6.     דיאטת חדשות: בזמן הזה כולנו חייבים לדעת "מה קורה", וחושבים שזה נותן לנו תחושת שליטה במציאות אם נהיה מעודכנים כל הזמן. אבל האמת היא שהחיבור התמידי רק יגביר את הלחץ שתרגישו. כן, להתעדכן, אבל בצורה מדודה, פעמיים שלוש ביום, ורק ממקור מידע אחד שאתם נותנים בו אמון, לא יותר. וצריך גם להתנזר ככל האפשר מהרשתות חברתיות ומסרטוני הזוועה שבו: כל סרטון כזה שתפתחו או תשתפו, רק ירחיב את הצלחת הטרור הנפשי של החמאס.

7.     הכוחות שלכם: חשבו מה עזר לכם עד כה לשרוד את מה שקורה מסביב, מה מעניק לכם כוח ומחזק אתכם במהלך העבודה, והעבירו את העצה הזו הלאה לשוטרים אחרים. אשמח אם תרצו לכתוב לי בעניין, כדי שאוכל לפרסם את זה בעילום שם לטובת שוטרים אחרים.

8.     הומור שחור חביב תמיד על שוטרים, וזה זמן מעולה להשתמש בו (בדיחות רחל אדרי, מישהו?) אבל במינון מתאים ובמקום מתאים.

9.     חשוב לטפל: כשוטרים, ממילא התחלתם את המלחמה עם אחוזי לחץ, שחיקה ופוסט טראומה גבוהים יותר מהאוכלוסיה בממוצע, וזה רק יגבר עכשיו. אל תחשבו שאתם חסונים בגלל הניסיון שלכם – אתם ממש לא, ולפעמים ההפך הוא הנכון. מערך המע"ן שלכם עובר בימים אלה הרחבה, וניתן גם לפנות טלפונית למוקד סיוע נפשי של מע"ן, בטלפון 03-5555430, כל יום בין השעות 20:00-8:00. בנוסף, ניתן לפנות גם ל"ער"ן" (1201) או "מקשיבים" (3596*).

10.   פרופורציות הן דבר חשוב: עוד לא "הלכה לנו המדינה" וזו גם לא "שואה". זה טבח אכזרי ונורא, אבל מדינת ישראל תשרוד את זה, היא תהיה חזקה יותר מכפי שהייתה בעבר, ואתם תהיו חלק משמעותי מהניצחון הזה, ומהבניה מחדש.

11.   אופטימיות: יש גם סיפורים עם סוף טוב וניסים בכל מקום. חלקם בזכותכם. חברים שלכם שהצילו מאות אנשים, ועשו טוב באינסוף דרכים. התמקדו בהם. עדיף להדליק נר אחד קטן, מאשר לבכות לבד בחושך.

12.   נשימות זה טוב: נסו לעצור את הכל חמש פעמים ביום, לחצי דקה בלבד. למקד את המבט במשהו, לנשום עמוק מאד, ובעיקר לנשוף. זה מווסת את מערכת העצבים שלכם, ומחזיר אתכם לעבודה ממוקדים ויעילים יותר.  

13.   לדעת לבקש עזרה: מניסיוני, אתם מעדיפים לא להיעזר בארגונים חברתיים. אבל זה בדיוק הזמן, אם בת הזוג שלכם חשה מצוקה, אם שני בני הזוג שוטרים בשלדי ויש להם ילדים קטנים, או אם התחנה שלכם נתקעה בלי ארוחת שישי, צרו קשר ובקשו עזרה. זו לא בושה אף פעם, בטח שלא עכשיו.

 לעת עתה עומד מספר ההרוגים על 51, אך מספר נפגעי הנפש יהיה גדול הרבה יותר. טראומה היא רעל שמחלחל, וחובה לחתור איתה למגע, אחרת היא עלולה לשלוט בכם ולמנוע מכם פעולות בסיסיות, כמו שינה או יכולת ריכוז בפעולות מצילות חיים שאתם מבצעים עכשיו. אל תניחו שאתם חסינים מפניה. זה הזמן לדבר על מה שראיתם, שמעתם וקראתם במהלך המלחמה, כי גם מי שלא נמצא בסיכון ישיר לחייו חשוף לטראומה. חשוב לדבר על זה, לכתוב על זה, לצמצם צפיה בחדשות וגם לרוץ עד שתחושו קוצר נשימה – כל אלה יוציאו את הטראומה החוצה, במינונים קטנים.